שי חי מספר: "תמיד אחרי שהלכתי מכות הייתי נזכר בעיניים של אותו אחד שהרבצתי לו"

בחצר, שי חי מספר לדיירים על סמוראים ועל אומנויות לחימה. הדיירים מתעניינים ושואלים על מכות באבן, שי חי מסביר שזה נועד לחשל את הידיים ומסכם: "צריך מהירות וחוסר פחד מוחלט. האימון הוא בראש, צריך להאמין שזה יישבר- וזה נשבר". בהמשך, שי חי מספר על השנים האחרונות, בהן חלה התפנית מבחינתו: "הפכתי להיות אמן לחימה יותר טוב, כי התעמקתי יותר באומנות ובפילוסופיה. קראתי ספרים, חקרתי, נסעתי ליפן ושאלתי שאלות. אני כבר שלוש שנים רק בזה".


הישראם ועדי מספרים שבילדות הלכו הרבה מכות. שי חי מספר: "תמיד ידעתי להילחם, אבל תמיד אחרי שהלכתי מכות הייתי נזכר בעיניים של אותו אחד שהרבצתי לו ומדמיין איך הוא מרגיש בבית".

11111
. קישור לכתבה זו.